מי אמר שעבודה היא לא משחק?
ייעול נהלי עבודה, פיתוח מנהלים, בניית אסטרטגיה, אימוץ טכנולוגיה עדכנית, ריענון החזון והערכים, השקת ליין מוצרים חדש או הצבת יעדים קשים להשגה, כל אלה הם צמתים מורכבים וקשים להטמעה, שלעתים מדירים שינה מעיניכם.
בשבילי הם מגרש משחקים!
מקום להשתעשע ולהתנסות ברעיונות חדשים, לנער את קורי העכביש מהמוח ולהתפתח.
זכיתי!
העבודה שלי היא לגרום לא.נשים להתרחב, ללמוד לקדם את השינויים בברכה ולזהות את ההזדמנויות הטמונות בהם, לאפשר להם לייצר תוצאות טובות יותר ולהתפתח מתוך שמחה, צחוק והנאה.
כמה אנשים יכולים להגיד את זה על העבודה שלהם?
אני עושה את זה במשחקי הגיבוש והערך שפיתחתי
אני עושה את זה בסדנאות שלי – שנועדו לפתח מיומנויות חיוניות לארגונים של המאה ה-21
ואני עושה את זה במשחוק תהליכי – ליווי מערכתי של תהליך באמצעות משחקים – מהרעיון הראשוני ועד לתוצאות הסופיות שהוגדרו מראש
אבל לפני שנים ספורות אפילו לא חלמתי שאעשה את זה במסגרת חדר מיון עמוס מבקרים בבית חולים.
משחוק תהליכי בחדר מיון
הדוגמה הזו היא רק אחת מרבות למשחוק תהליכי
אבל זו הדוגמה הטובה ביותר למי ששואל את עצמו: “זה בכלל מתאים?”
כי אפילו, שהמשחוק בשבילי הוא דרך חיים, חששתי לקראת שלושת הימים של “שוברים שחיקה”
שלושה ימים שפתחו תוכנית בת שנתיים למיגור השחיקה בבית החולים הלל יפה.
לקראת המשחק, בביקור אקראי בחדר המיון כדי להכיר את השטח, הייתי עדה לטיפול בנפגעי תאונה גדולה, לעמידה בלחצים, לקבלת ההחלטות המהירה ולפעולות רפואיות מצילות חיים שחייבות להיעשות מוקדם ככל האפשר. באותו יום שאלתי את עצמי עם הרעיון של משחק בחדר מיון הוא מציאותי.
מסתבר שכן!
במשך שלושה ימים נלחמו הצוותים הרפואיים המתחלפים בחדר המיון של הלל יפה ב-SPD – “תסמונת השחיקה החמורה” באמצעות איסוף נוגדנים של FUN-icillin – כדורים לבנים שאותם קבלו חברי הצוות עם סיומה של כל משימה – פרגון לאחד מחברי הצוות, סיפור בדיחה מהבדיחומט, בחירת שיר, סימון במד המצב רוח היומי או הדבקת “מילה טובה” למישהו שמגיע לו ועוד פעולות שמעלות חיוך ומקלות על תסמיני השחיקה. המשימות “הוגרלו” באמצעות קליעה למטרה על לוח גדול עם וירוסים צבעוניים.
כולם, אנשים עמוסים שעסוקים בדיני נפשות, שתפו פעולה בחיוך, גם תוך כדי ריצה מחולה אחד למשנהו, לקיחת דמים, החלפת מחטי אינפוזיה, חבישה או הרגעה של בני משפחה מפוחדים.
אף לא אחד אמר: “מה זה השטויות האלה?” או “כל מה שבא לי זה רק לגמור את המשמרת ולעוף הביתה”
וכולם דיווחו על עליה ברמת ההתלהבות ותחושה שמישהו חושב עליהם שם למעלה…
אם תצפו בסרטון כאן למעלה – אולי גם אתם, כמוני בכל פעם מחדש, תזילו דמעה של התרגשות
ותתפעלו מכוחם של הכלים המשחקיים גם במקומות לגמרי לא צפויים.
בפעם הבאה, כשאתם רוצים להניע תהליך – תקראו לי ונעשה את זה ביחד…
רוצים ל(מ)שחק איתי? צרו קשר או בואו לדבר איתי על זה בווטסאפ
