מוטיבציה, הזדמנויות ויזמות

ה-הסביבה:

זהו הכר הפורה לצמיחה, והיכולת לגייס אנשים נוספים להצלחת המיזם.
התמיכה של הסביבה מסיעת כבר בשלב החשיבה וכמובן ביציאתו לפועל ובהישרדותו לאורך זמן.
גם בארגון – כדי לעודד יזמות יש ליצור סביבה מאפשרת – שמשקיעה ביוזמות, שבוחנת ברצינות רעיונות שעולים,
שמוכנה “להמר” וליצור מרחב מוגן לטעויות – כי לא כל רעיון יבשיל ויהפוך לפרויקט מצליח.
ובעיקר, כדאי להשקיע בעובדים ובמיומנויות שלהם – ביכולת שלהם לזהות הזדמנויות, להגמיש את החשיבה,
למצוא את נקודת החיבור האישית, לתכנן פרויקטים ולרתום את הסביבה להצלחתם.

י-יצירתיות:

אלברט איינשטיין אמר: ״יצירתיות היא אינטליגנציה שעושה חיים״.
עלינו לצאת מהפרידגמות שלנו ולחשוב בצורה חדשה ויוצאת דופן.
שם מתגלים הרעיונות ליוזמות חדשות.

ז-זיהוי הזדמנויות:

היכולת לזהות הזדמנויות ולקבל בברכה שינויים  מאפשרת זיהוי צורך קיים וניסיון לתת לו מענה חדש.

מ-מיקוד והצבת היעדים:

לכל אורך הדרך חשוב להציב יעדים ארגוניים ואישיים, ולהבין שרק שילוב של השניים מוביל ליזמות פנים ארגונית.

ו- וודאות פנימית

התשוקה לגלות את הרצון המדויק ולתת לו לצאת לאור.
הרבה מהיוזמות שלי (והיו לי מאות, רק עשרות, יצאו לפועל…)
היו מחוברות לעתים לרצונות חיצוניים ופחות מחוברות לתשוקה אמיתית. היו מחוברות ל”מה אני ארוויח” ופחות ל why – ל”למה אני רוצה את זה”
גיליתי שהקשבה לידיעה הפנימית, מייצרת וודאות שמובילה לנחישות שהיא תנאי הכרחי להצלחה.

ת-תעוזה-הקפיצה למים:

זהו. נקודת ההכרעה הגיעה. “יוזמה נולדת”.לרוב הפער בין רעיון טוב ליוזמה הוא גיוס התעוזה והאומץ.
לנטרל את כל ה”מה יגידו”, “ואם זה לא יצליח” ופשוט להתמקד בקפיצה למים.