החיים במגרש משחקים
"השירים המשחקים, איפה הם עכשיו?
אולי לפני אולי מצדדי
אולי מאחורי הגב"
שירי ילדות – עוזי חיטמן
מאז ילדותי,
המשחקים הם הדרך שלי לראות את העולם
באמצעות המשחקים אני מתקשרת עם הסובבים אותי,
אני מתמודדת עם אתגרים ובונה מערכות יחסים
וגם, מובילה שינויים משמעותיים בארגונים ובקהילות באמצעות משחוק,
וכפי שאתם יודעים- מתפרנסת מזה…
ואם אתם עדיין לא יודעים, מוזמנים לנחש מה מבין הדברים הבאים אני לא עושה
היום יום המשחקים הבינלאומי.
ה-20 בדצמבר 1975 הוכרז לראשונה בלונדון, ע"י יצרנית המשחקים Games Workshop
כיום שבו נפגשים כדי לשחק יחד. מאז נשמרה המסורת והפכה לחגיגה בינלאומית.
העולם אינו סובב סביבי אך אין לי ספק שהוא שולח לי סימנים…
והעובדה שיום המשחקים הוכרזה בשנת הולדתי – היא בעיניי חלק מהמשחק.
קוראי הפוסט הזה, שהספירה השמאלית של המוח, זו של ההיגיון והשכלתנות, היא הדומיננטית אצלם,
וודאי יצחקקו כשיקראו את השורות האלה.
אם אתם כאלה – מזמינה אתכם לכאן, כדי ללמוד קצת על משחוק
אבל אצלי, מילדותי, היצירתיות היא "כוח על" ואני מסתכלת על העולם כעל מגרש משחקים.
משחוק במאה ה-21
השנה שעומדת בפתח, מרגשת אותי
בזכות "משחקי הקורונה" ואולי בזכות היכולת שלי להתייחס אל זה כאל משחק
הבנתי שהמשחק שהכי מעניין אותי הוא המשחק השיתופי.
אם בעבר הייתי מתרגשת לקבל "צורך" של הארגון
ולתת לו מענה ממושחק,
בשנת 2021 אני רוצה להרחיב את ההשפעה שלי על תפיסות פנים ארגוניות
לייצר מחוברות, מנהיגות, שיתופיות וחוסן אישי וארגוני באמצעות תהליכי שינוי והטמעה עמוקים,
כמו שאני מאמינה שארגונים צריכים לשחק במאה ה21.
בין עקרונות המשחוק המובילים נמצא עיקרון הבחירה –
בחירה מתוך אילוצים
היכולת לבחור בין אפשרויות מוסיפה עניין לכל פעולה וגורמת ל”שחקן” להרגיש שהוא זה ששולט ב”מהלך המשחק” – שהכוח בידיו.
כ”מחוללת משחקים” בארגונים אני תוהה…
האם כללי המשחק שהשתנו בשל ה"אילוצים" שהגדיר הנגיף
יאפשרו גם לא.נשים וגם לארגונים ליצור כללי משחק מתוך בחירה ולא רק מתוך "אין ברירה"
לשחק ולהיות במצב תודעתי של FUN וקבלת החלטות מתוך הלב והאינטואיציה.
ואם כבר מדברים על בחירה – מזמינה אתכם לשחק במשחק הבא
מעניין לאן תיקח אתכם בחירתכם…