נעים מאוד, אני טל מזור שאוהבת לעזור
ואני מכורה לקהילות (מכורה בקטע של מכירה ואוהבת).
יש המון קהילות שאני משתייכת אליהן:
אמהות עם מהות, מסעתיד, מאגמה;
ויש לי קהילות מהעבר כמו המושב שגדלתי בו,
החברות מהתואר הראשון (מהשני לא הייתה קהילה ולא נשארה..),
המשפחה המורחבת מכל צד,
קהילת פרדס חנה וקהילת העצמאים.
ולכל קהילה כזו יש בדרך כלל "בית" ( מי בפייסבוק, מי בווטסאפ ומי בשניהם…) –
עוגן שהוא מרחב לכל ההתרחשויות הפרונטליות והדיגיטליות שנוצרות.
יש שלוש קהילות שאני מנהלת.
ולכל קהילה, ממש כמו לכל ילד, יש אופי שונה –
עוצמות וגם אתגרים ותהליכים שונים שהיא עברה – עוברת – תעבור.
ממש כמו ילדים – דומים ושונים אפילו שכולם הם "ילדים".
קהילת עצמאיות יצירתיות

בין הקהילות הראשונות שהיו כאן בארץ לנשים
(הוקמה לפני 12 שנים מלקוחותיי הראשונות באמ"א שפ"ע)
מונה, נכון לעכשיו, כמעט 25,000 אלף נשים.
זו קהילה ותיקה. אני מנהלת אותה בשותפות ובחברות עזה עם מרי קרסין טיטו,
ואנחנו ממש כמו שתי אימהות שונות מאוד שהדבר המשותף להן הוא טובת הקהילה.
כך יש נשים שמתחברות ל"אמא1" ויש נשים שמתחברות ל "אמא 2" ויש הרבה מאוד נשים שמתחברות לביחד שנוצר.
קהילה ותיקה ופעילה כמו שלנו היא קצת כמו טינאייג'רית –
היא מסתדרת לבד… יש לה כבר אופי ומאפיינים משלה…
נשים מצטרפות אליה בלי פרסום, ככה רק מתוך מה שמספרים עליה בחוץ.
היא אמנם לא מראה את זה היא מאוד אוהבת שההורים בסביבה 🙂
קהילת עפות על החיים – לנשים המחוייבות להתפתחותן

זוהי קהילה צעירה.
אני מנהלת אותה עם טופז מורג שרון.
יש בה כמעט 2,000 נשים, שאת רובן אנחנו מכירות.
אם בעצמאיות יצירתיות אנחנו "מדברות עסקים"
ב"עפות" אנחנו משחקות על ואת החיים:
התפתחות אישית, חלומות, רצונות, חסמים,
אלו החומרים שמחברים בניינו.
זוהי קהילה קטנה ואינטימית, המבוססת על קשרים שנוצרו או יווצרו במרחב הפיזי. האמיתי.
נכון לעכשיו כמעט רק "אמא ואמא" מרימות ומעודדות להגיב.
והנשים שבה לאט לאט מתחברות, מחברות.
והבייבי הקטנטנה היא מזור forever – נבחרת המגשימות

שזו קהילה פצפונת. חדשה דנדשה.
האמת גם לה פעם היה "בית בפייסבוק"
בגלגול הקודם..כשעוד קראו לה האקדמיה המעשית להגדלת הרוווחים.
אבל אז…
אני שיניתי כיוון וצורה (כמו ברבאבא),
והקהילה הזו שמתנהלת בווטסאפ ובמפגשים אינטימיים אחת לשבוע
מלמדת אותי שהגודל ממש ממש לא קובע!
זו קהילה מחוברת. מבחוץ זה נראה שאני מנהלת אותה, אבל מבפנים..
אנחנו יודעות שהיא מלאה בקשרים והקשרים שכבר מזמן יצאו מ"אזור השליטה שלי"
וזה מה שכל כך משמח!
לראות נשים שמדברות את השפה שלנו.
שפה שמבחוץ א.נשים אולי לא תמיד מבינים.
והקהילה הזו – שהיא צעירה וקטנה תגדל ותשתנה כמו אחיותיה.
אז איך קהילה נוצרת? כמו תינוק!
בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים ופתאום איזה יופי…
היא הולכת לבד..
וזה מאתגר אותי!
מרגש ומלמד להיות זו שמלווה ותומכת…
וגם זו שמאפשרת
וגם זו, שבזמן הנכון, משחררת.
מכירים אותי דרך אחת הקהילות?
משתייכים לאחת מהן?
בספר שלי "הדרך לארץ הא"ס"
תוכלו לקרוא על "שריר" הקהילתיות ולהעמיק בנושא "כלכלת החיבורים"
(שהסיפורים כאן הם רק חלק קטן מהדוגמאות, אותן אני נותנת בסדנאות שלי)